בסוף שנת 2021, פעלו בישראל מעל 6,000 סטארט-אפים, מהן אלפים גייסו הון ממשקיעים. דו״ח של Dealigence מצביע על כך שבימים אלו פועלים מאות יזמי סטארט-אפ ״מתחת לרדאר,״ בלי שהם ביצעו סבבי גיוס, או לא סבבים מסיביים שיצרו באז תקשורתי ואפשר להעריך שרבים מהם ייכנסו בשלב מסוים לתהליך של גיוס הון.
ישראל ידועה כמעצמת סטארט-אפ עם שיעור יזמות גבוה במיוחד והדבר מתבטא גם בפניה למשקיעים. כל חברה צעירה שרוצה לפרוץ קדימה, עם מוצר, שירות, טכנולוגיה, צריכה את הממון לכך: לשלם למפתחים, להקים צוותים, לצאת לשיווק ואפילו רק כדי לשרוד את החודשים הראשונים, דורש השקעה כספית.
סוגי השקעות בסטארט-אפ
מבט על ההשקעות בסטארט-אפים צריך להתייחס לשני חלקים, המשקיעים והסיבה להשקעה. בין המשקיעים אפשר למצוא אנשים פרטיים (אנג׳לים), קרנות הון סיכון, חברות גדולות וגופי השקעות בינלאומיים. ברור כי על המשקיעים לקחת סיכון, אך חשוב לשים לב כי לא כל משקיע נכון לכל עסק וכי לא כל השקעה מתאימה לכל שלב.
Seed
זוהי ההשקעה הראשונה, בשלב הזריעה, כשסטארט-אפ יכול להיות רעיון בלבד, עם מוצר ראשוני והרעיון הוא למצוא את ההשקעה כדי להבין האם אפשר לקחת את הרעיון לשלב הבא. לרוב (אך תמיד יש יוצאי דופן), ההשקעה תגיע ממשפחה, חברים, אנג׳לים וכן… גם השקעה עצמית.
Early Stage
השקעה בשלב בו כבר יש מוצר או שירות בשוק. הרעיון מגובש ועתה יש צורך בסכומים גדולים יותר לצורך צמיחה, שיווק וגיוס עובדים. העובדה שבשלב זה כבר יש מוצר לא בהכרח אומרת שהסטארט-אפ רווחי ולרוב, כדי להגיע ליעדים המשמעותיים, יש צורך בהשקעה גדולה יחסית והפניה תהיה לחברות השקעות, קרנות הון סיכון ולעתים גם לאנג׳לים (אך נוטות להיות פחות השקעות אישיות).
Late Stage
חברות שכבר ״רצות״ ושואפות לתהליך גדילה מהיר, הנפקה, הכנה למכירה ואולי מחפשות אחר שווקים ופיתוחים חדשים. לרוב, מדובר בהשקעות בסכומים גבוהים כשהחברה כבר פעילה, יש לה הוכחת קונספט, אך כדי להגיע לשלב הבא היא מחליטה לפנות לגורם פיננסי חיצוני. אגב, לעתים החברה יכולה להמשיך לגדול גם בלי השקעה, אך בקצב איטי ולעתים יש צורך בשותפות אסטרטגי.
בכל סוגי ההשקעות, הצד המשקיע יודע כי מדובר בהימור שיכול להסתיים בהצלחה מסחררת או לרדת לטמיון. זהו עולם של סיכון וסיכוי ולכן, גם בתקופות עם תנודה גדולה אפשר לראות המשך השקעות בסטארט-אפים.
השקעות גלובליות בסטארט-אפים
השוק העולמי חווה שינויים משמעותיים, מה שמשפיע על השקעות בסטארט-אפים. ברבעון הראשון של 2025, הושקעו מעל 126 מיליארד דולר בחברות טכנולוגיה וסטארט-אפים. זהו שיא מאז תחילת 2022 כשההשקעה הגדולה ביותר הייתה בחברת OpenAI עם סבב של 40 מיליארד דולר (עסקת ההון סיכון הגדולה ביותר אי פעם).
מבחינת אזורים, ההשקעות מתפלגות לפי האזורים הבאים:
- צפון אמריקה – מובילה את השוק עם השקעות שעוברות את ה-94 מיליארד דולר, עם נתח שוק של 80-75 אחוז מהשוק העולמי.
- אירופה – השקעות סביב 18 מיליארד דולר, יציבות שנשמרת בהשוואה לשנים קודמות
- אסיה/ פאסיפיק – ירידה להשקעות בסכום נמוך מ-13 מיליארד דולר. זהו הסכום הנמוך ביותר מאז שנת 2014
הסקטורים שהובילו בהשקעות ברבעון הראשון של 2025:
- בינה מלאכותית (AI) – השקעות בגובה של 60-53 מיליארד דולר (מעל 52% מכלל ההשקעות)
- פינטק – השקעות של כ-14 מיליארד דולר (עלייה של 50% לעומת השנה שעברה)
- בריאות דיגיטלית – מהווה כ-16.5% מההשקעות בשוק
- קלינטק – השקעות יציבות העומדות סביב 32 מיליארד דולר ועוד עסקאות שלא ״הבשילו״
בהשוואה לישראל
ברבעון הראשון של 2025 בוצעו גיוסים בהיקף של 3.2 מיליארד דולר וזאת על פני 185 סבבים. מצד אחד אנחנו רואים ירידה של 6.1% בכמות ההשקעות, מצד שני עלייה של 12.1% בסכום ההשקעות וזאת בהשוואה לרבעון הקודם.
- ב-2024 הושקעו כ-10.6 מיליארד דולר בישראל, עלייה של 31% ביחס לשנת 2023
- התחומים המובילים בהשקעות הם: סייבר, AI, דיפ-טק, קלינטק (עם ירידה בתחום)
- ההערכה בענף מדברת על כך שרוב ההשקעות מגיעות מחו״ל
- גיוסי Early Stage בישראל רשמו עלייה של 84% בגיוסים ובמיוחד בתחום ה-AI
| שנה | גלובלי | ישראל |
| 2023 | כ-350 מיליארד דולר | הערכות של 10-8 מיליארד דולר |
| 2024 | כ-368 מיליארד דולר (+5.4%) | כ-10.6 מיליארד דולר |
| 1Q 2025 | כ-126 מיליארד דולר (+54%) | כ-3.2 מיליארד דולר (עליה) |
מהנתונים אנחנו יכולים לראות התאוששות גלובלית כבר בתחילת 2025 וכי ה-AI מושך אליו את מרב ההשקעות. על אף האתגרים שישראל והעסקים בישראל עומדים מולם, נראית יציבות, צמיחה וישראל היא חלק מהמגמה העולמית ששמה את החדשנות הטכנולוגית במרכז.
לעבור מהשלב התיאורטי לשלב ההשקעה
גיוס משקיעים בשלבים הראשונים (Seed או Early Stage) הוא אחד האתגרים המשמעותיים ביותר שמחכה ליזמים. שלא כמו חברות בשלות ובוודאי חברות רווחיות, כאן אין עדיין הוכחה להצלחה, השוק עוד לא הגיב לרעיון ולעתים המוצר אפילו לא גמור. משקיעים רבים רוצים לראות משהו שהוא מעבר לרעיון, להתרשם מהצוות המגובש ולוודא כי הסטארט-אפ באמת יכול לפתור בעיה.
המשקיעים מחפשים את הסיפור של החברה, הם רוצים להתרשם מהאנשים שיובילו אותו ולכן יש להתכונן היטב ולהכין את הבקשה. הרבה לפני הפגישה עם הגורם הרלוונטי להשקעה, יש להבין את הסיפור העסקי, לתמצת אותו, להכין Pitch Deck שיהווה את כרטיס הביקור של החברה ורצוי גם מצגת טובה שכתובה היטב ושתוכל להציג את החזון, להבליט את החדשנות ולהשאיר רושם כבר מהרגע הראשון.
חברות רבות תוהות האם השלב הראשוני מתאים לזירת לינקדאין והתשובה לכך היא שממש כן. הפלטפורמה היא זירת החיבורים המרכזית של עולם הסטארט-אפ והיא מאפשרת לייצר קשרים חזקים עוד לפני הפניה למשקיעים, לקרנות או לשותפים אחרים. ניהול לינקדאין יכול לפתוח דלתות בדיוק ברגע הנכון, לעורר עניין ולייצר את הרושם המקצועי שכל כך חשוב בדרך להשקעה.
הרבה מעבר לפוטנציאל – הרשימה החשובה באמת
רעיון טוב זה מעולה, אבל לפני שאפשר יהיה להשיג את ההשקעה הנדרשת, יש לוודא כי הסטארט-אפ מוכן לפגישה הבאה (שכבר נקבעה או זו שתגיע בעתיד הקרוב). משקיעים מסתכלים על הפוטנציאל של החברה, אך לא רק. הם רוצים לוודא כי ליזם יש הבנה אמיתית של השוק, של הצרכים וכי נענו שאלות חשובות בדרך ולא מדובר רק ברעיון אזוטרי.
הגדרת הבעיה והפתרון
על הסטארט-אפ להגדיר את הבעיה ואת הפתרון שהוא מביא וכל זאת בצורה ברורה. אם היזם לא יכול להסביר את החידוש, למי הפתרון מיועד, מי קהל היעד ומה ההבדל בין הפתרון המיוחד של הרעיון לבין כל מה שקיים, הסיכוי לגייס השקעה קטן. ככל שההגדרה ברורה יותר, כך קל יותר להסביר אותה, לשכנע את המשקיעים ולפתוח הזדמנויות אמיתיות.
בניית צוות חזק
ישנם סטארט-אפים של אדם אחד, אך לרוב מדובר בצוות וככל שהוא איכותי יותר, עם ניסיון רלוונטי ויכולות מתאימות, כך הסיכוי להשקעה גדל. המשקיעים נותנים משקל עצום לשותפים ולמייסדים וחשוב מאד גם לבחור את השותפים הנכונים (בתוך כך גם יועצים וחברי דירקטוריון) ובעיקר לדעת להסביר מדוע זהו הצוות המנצח שיכול להוביל את הרעיון לחברה רווחית.
פיתוח ראשוני והוכחת התכנות
גם אם המוצר עדיין לא מושלם, משקיעים יחפשו Proof of Concept, משהו שיעזור להבין את הרעיון. דגם עובד יהיה מעולה, אך גם אבטיפוס ראשוני יכול לעבוד וכמובן פידבקים מלקוחות. אם מדובר בתוכנה, אין צורך באלפי משתמשים, אך פיילוט ראשוני, בדיקות שוק, סקרים ועדות, יכולים לעזור למשקיעים לקבל את ההחלטה ולסמוך על היזמים.
נוכחות דיגיטלית
גם כשמדובר ברעיון בלבד, כדאי לחשוב מספר צעדים קדימה ולתכנן נכון את הנוכחות הדיגיטלית. יזמים שמעוניינים בהשקעות עתידיות, צריכים לחשוב על המיתוג שלהם ולהחזיק בכלים דיגיטליים שישרתו אותם. המקום הטוב ביותר לעסקי B2B הוא לינקדאין, המקום לעסקים שמחפשים אחר לקוחות פרטיים רבים (אפליקציות למשל) יכול להיות פייסבוק, אינסטגרם וטיק טוק. שימוש נכון בפלטפורמות החברתיות מייצר אמינות ופותח דלתות בהמשך.
מציאת המשקיע הנכון
באופן גס, אפשר לחלק את עולם השקעות הסטארט-אפ לאלו שמחפשים השקעה ולמשקיעים. אחד הדברים הקריטיים לכל חברה מתחילה הוא להגיע לגיוס מוצלח. כלומר לא רק לקבל כסף אלא לקבל את מה שנחוץ, במחיר הנכון ומהגורמים המתאימים. באופן כללי אפשר לראות את המשקיעים הבאים:
- אנג׳לים – משקיעים פרטיים, לרוב יזמים לשעבר ובכירי תעשייה, שמחפשים אחר השקעות ראשוניות, עם פוטנציאל גבוה ולקחת חלק אישי במיזם.
- קרנות Seed והון סיכון – גופים מקצועיים שמנהלים תיקי השקעות גדולים ומביאים לתהליך קשרים, ליווי מקצועי ולעתים גם הזדמנויות של נטוורקינג עסקי.
- חממות – אלו פרויקטים שונים המאפשרים ליזמים בתחילת הדרך להצטרף לפרויקט פיתוח ולקבל תמיכה שיכולה להיות פיננסית אך גם מקצועית.
- פלטפורמות גיוס – ישנן חברות אשר בוחרות בשלבים שונים לגשת למימון המונים כשהרעיון הוא להציע תמורה עתידית לתשלום הנוכחי.
על אף שתהליכי הגיוס שונים, בכל המקרים על היזמים להציג חזון ברור ויכולת להשיג אותו, יתרון מובהק על פני החלופות הקיימות בשוק, מודל עסקי ליצירת רווחים, צוות מנצח שיוביל למטרה ואת הפעילויות שכבר בוצעו לרבות בחינת השוק, מוצר בטא ואחרות.
על היזמים לחשוב היטב איזה מסלול גיוס כספים נכון עבורם וזאת בהתאם לתוכניות העתידיות. אין דרך אחת שנכונה לכולם, אך כמעט בכל מסלול יש לעבור מספר שלבים קבוע.
גיוס כספים למיזם סטארט-אפ
גיוס הכספים יכול להיות הכרחי להקמת והמשכיות החברה. יכול להיות שנעשתה השקעה רבה, של כספים ושעות עבודה בתכנון, בניית הרעיון ואולי אפילו יצירת מודל ראשוני ומוצר בטא, אך כדי להגיע לשווקים הגדולים ולממש את הרעיון, יש צורך בכספים, שמגיעים מגורמים חיצוניים. על אף שישנן דרכים שונות לגייס את הכסף, ישנן מספר פעולות שחשוב לעבור עליהן.
שלב ראשון – בניית הסיפור
נקודת ההנחה שצריכה להיות היא שמשקיעים רואים מאות יזמים. משהו צריך לגרום להם לעצור, להקשיב ולהתעניין ואותו הדבר הוא הרה מעבר לרעיון וכאן נכנס הסיפור. יש להציג בצורה ברורה מהי הבעיה שהמיזם פותר, מיהו הקהל ואיך אפשר להגיע אליו. יש להציג את היתרון היחסי כשזה יכול להיות טכנולוגיה, קשרים, קצב תגובה ואפילו הצוות.
זה הזמן לסיעור מוחות, לשאול את השאלות הקלות והקשות ולדעת לענות עליהן. למשל, מה יקרה אם המתחרה יקבל מימון גבוה יותר. מה עבד עד היום ומה עוד לא עבר ומה הביא את היזם ואת הצוות לבחור בפתרון הנוכחי על פני אחר. ישנה חשיבות גדולה לעבודה המשותפת, לא רק לצורך כתיבת הסיפור שכבר ברור, אלא דווקא בהעלאת השאלות שיובילו להצגה הטובה ביותר.
הסיפור צריך לבוא לידי ביטוי בתוכנים שונים, כולל: מצגת, דק משקיעים, One Pager דיגיטלי, פוסטים ברשתות החברתיות וגם בהודעת הפנייה לגורמי ההשקעות השונים. מכאן אפשר להבין כי חשוב לכתוב נכון את הסיפור אבל לפני כן להבין אותו ולהביא לידי ביטוי את הדגשים הנכונים.
שלב שני – פניות
לאחר שהחומר הראשוני מוכן, אפשר להתחיל לייצר פניות וגם פה אפשר לפעול בדרכים שונות. הפניה הראשונה תהיה דרך קשרים. אנשים מוכרים, אנשים שמכירים את האנשים הרלוונטיים, נטוורקינג במקומות שיכולים לסייע בגיוס כספים וגם הודעות קרות וחמות. בשלב זה כדאי מאד להכין רשימה של כל אנשי הקשר והארגונים שהיזם רוצה לפנות אליהם ולבחור את אסטרטגיית הפניה הטובה ביותר לכל אחד ואחת.
בנוסף למפגשים פיזיים, רצוי לנצל את היכולות של לינקדאין המשמשת היום כפלטפורמת הנטוורקינג הדיגיטלית הטובה ביותר. הפרופיל צריך להיראות מרשים, דף החברה צריך להסביר את המיזם וכדאי להצטרף לקהילות רלוונטיות בתחום. הלינקדאין הוא כלי עוצמתי שיכול להרים את המיזם. בלינקדאין ניתן לאתר את הגורמים שיכולים להיות רלוונטיים למיזם ולפעול ליצירת קונקשיין ולמפגש.
בהתאם לרשימת הפניות יש להכין הודעה קצרה שתסביר בקצרה על היזם, מה הוא מחפש כרגע, לצרף לינק או מצגת ואפילו המלצה אם יש כזו. לאחר עבודת ההכנה אפשר להתחיל לשלוח הודעות, לעקוב אחר התגובות ולבצע שיפורים כל הזמן במטרה להשיג פגישות מתאימות.
שלב שלישי – פגישות
כל המטרה של עבודת השטח היא ליצור פגישות בפועל. לכן, יש להתכונן לפגישה, להגיע עם מצגת מתאימה לשיחה, להביא כל חומר שיכול להתאים, אך בלי להציף וכמובן, לעשות הכנה לשיחה עצמה. לרוב, פידבק חיובי הוא רק תחילת הדרך ולכן חשוב להמשיך לשמור על תקשורת חיובית, לשלוח עדכונים מדי פעם ולהתקדם.
גם אם הפגישה לא הובילה להשקעה (או שעוד לא הובילה), יהיו פגישות נוספות ולכן חשוב שלא לעצור, ללמוד מכל מפגש ולהשתפר, הן מבחינת המיזם והן מבחינת תהליך ההשקעה.
רוצים/ות לוודא שהתוכן שלכם/ן מקורי, איכותי ולהתקדם? זה הזמן ליצור קשר ופשוט לקבוע פגישה ביומן הפגישות 😊 נתראה, מיטל
רוצים/ות לשמוע עוד על עולם הדיגיטל? שנלווה אתכם/ן בכתיבת תוכן באנגלית, קופיירייטינג, קמפיינים ברשתות החברתיות וקידום? זה הזמן ללחוץ על ה + שבצד, לשלוח הודעה או לקבוע פגישה ונתקדם 😊